סיפורים אישיים של יהודי סוצ'בה והסביבה
סיפורה של ז'ני טננהאוס (שפירא)

סבי, מרדכי שפירא שהיה ידוע בעירנו כפֶטר מוקיֶה, בא לסוצ'בה מגליציה ועסק במסחר בצורכי סנדלרות ובלימוד תורה. הוא היה תלמיד חכם, יהודי שבילה שעות רבות ביממה בלימודי קודש, אדם נוח מאוד לבריות, שהיה ידוע כמשכין שלום בין איש לרעהו. הוא היה נשוי ללִיבֶה ונולדו להם ארבעה ילדים, יעקב יוסף, יצחק צבי (אבי), גולדה וחיה.
יעקב יוסף עבר לגור בווינה ונפטר בגיל צעיר מאוד בהשאירו אחריו אישה ושתי ילדות קטנות. אשתו נרצחה במחנה ריכוז, הבנות הועברו לאנגליה וכך ניצלו. הן גרות כיום באנגליה וקנדה, שתיהן אלמנות עם ילדים ונכדים. האחות גולדה, בעלה וארבעת ילדיהם נספו בטרנסניסטריה.










ז'ני טננהאוס

הבת חיה עלתה ארצה בשנות ה 30, הקימה משפחה ובתה רות הנשואה לשמעיה לוי היא אם לשני בנים, רון וזיו וסבתא לחמישה נכדים.
סבי מרדכי נפטר בסוצ'בה בראשון של פסח תרצ"ה והובא למנוחות ביום השני של החג. קברו נכרה סמוך לאוהלו של ר' משה הגר זצ"ל, אחד הרבנים בעירנו, שסבי היה חסידו.













מרדכי שפירא - ''דער פעטער מוקֶה''

קבר מרדכי שפירא -
מימינו ציון קברו של ר' משה הגר
אבי היה בתחילה שכיר בחנות עורות ואחר כך נהיה עצמאי, בעל חנות לעורות וצורכי סנדלרות. מצבנו הכלכלי היה טוב, היה לנו בית בבעלותנו וגרנו יחד עם סבתי מצד אמי.
אני ביקרתי בגן של דודה איזוליס ואחר כך בבית הספר העממי. בעת הגירוש לטרנסניסטריה היינו בשארגורוד, בתנאים גרועים ביותר, אפילו רעבנו ללחם. גרנו שם אצל משפחה יהודית מול בית גדול שבו התגוררו מגורשים רבים ובכל בוקר בחורף 1941 ו 1942 היו מוציאים נפטרים רבים לרחוב. עברה שם עגלה והמתים נזרקו עליה אחד על השני, מחזה לא מלבב בשביל ילדה בת 9. כולנו חלינו בטיפוס וסבתי מצד אבא נפטרה שם.










נטי ויצחק צבי (הרש) שפירא ז"ל

לאחר השחרור חזרנו מיד לסוצ'בה וכבר בחג השבועות היינו בביתנו. מצאנו אותו שלם ואפילו עם הרהיטים שהשארנו. אבא פתח מחדש את חנותו ואני התחלתי ללמוד בבית הספר היהודי. סבתי (אם אמי) נפטרה שבועות מספר לאחר הגעתנו הביתה.
הצטרפתי לתנועת הנוער הציוני והשתתפתי בפעילויות מספר פעמים בשבוע. שם הכרתי את יהודה, בעלי לעתיד לבוא. לאחר שבית הספר היהודי נסגר, המשכתי את לימודי בבית הספר התיכון הרומני ועמדתי בהצלחה בבחינות הבגרות.
בשנת 1951 עליתי ארצה (10 ימים אחרי הורי) ומאז אנו גרים בחיפה. סיימתי אולפן לעברית ובפברואר 1952 נישאתי ליהודה ולנו שני בנים מרדכי ואיתן וארבע נכדות נטע, קרן, עדי ומור.