אלה שהיו עמנו ואינם עוד
קהת פליק ז"ל

על קהת פליק ז"ל (כתב בנו שמואל)

קהת פליק נולד בשנת 1919, בן לשמואל ופייגה פליק. אביו היה עובד אדמה שניהל גם משק רפת חלב. המשפחה היתה קשורה קשר אמיץ לחצר החסידות ויז'ניץ, וקשרים אלו נשמרו גם לאחר שקהת עלה לארץ והיה ידיד אישי קרוב של האדמו"ר ר' לייזר הגר שליט"א, מנהיג תנועת החסידות של סרט ויז'ניץ בחיפה.

קהת שהגיע לבוקרשט, היה חבר ההנהגה של בני עקיבא ברומניה ונציגה ב"ברית הנוער", שאגדה את כל תנועות הנוער. שהה בבוקרשט בתקופת המלחמה, במהלכה פעל להצלת יהודים במחתרת, ואחרי המלחמה כאשר פעל להעלאת היהודים לארץ ישראל.
בנוסף לכך המשיך קהת את לימודיו האוניברסיטאיים ברומניה, גם בתקופות הקשות והחשוכות ביותר כאשר יהודים נזרקו ממוסדות האקדמיה. כה חזקה היתה זיקתו ללימודים, שהיו אף בניגוד להנחיות הנהלות תנועות הנוער שראו בכך קונפליקט מול המטרה המרכזית של הכשרת הפליטים להליכה לקיבוץ. אך קהת לא ויתר ושילב ספרא וסייפא יחדיו.

בזמן המלחמה סייע לפליטים יהודים שהצליחו להימלט מהמוות בארצות אירופה השונות ולהגיע לבוקרשט, וכמו כן סייע בהעברת עזרה למגורשי טרנסילבניה. הסיוע לפליטים כלל מתן מחסה בנקודות הכשרה בלתי לגאליות שהוקמו לצורך זה, וליצירת הקשר בינם ובין הארץ.
בשנת 1945 התחתן קהת עם פנינה לבית זילברשלג, אשר הצטרפה אליו גם במאמצי הסיוע לפליטים והיתה אחראית על חלוקת הקצבאות החודשיות לפליטים שהגיעו, כדי לאפשר להם להתקיים עד שיוכלו לעזוב ולעלות לארץ. העבודה נעשתה במחתרת ותוך חירוף נפש אמיתי. הדבר היה כרוך גם בהוצאת תעודות מזויפות לפליטים כדי שלא ייעצרו על ידי המשטרה וגם לכך דאג קהת.
עם סיום המלחמה טיפל קהת בריכוז העולים והכנתם לנסיעה לארץ, העברתם לאוניות וסידורם בארץ, כגון שיבוץ בקיבוץ הדתי ובמיוחד בכפר עציון, קיבוץ שאליו היה לו קשר אמיץ. לאחר שזכה לטפל במשלוח העולים לארץ ישראל, עלה גם קהת לארץ בשנת 1945 והצטרף לגרעין של הקיבוץ הדתי במכורה יחד עם אשתו פנינה. לאחר עלייתו לארץ שימש גם כמרכז סניף בני עקיבא בתל אביב.
בהמשך החל לעבוד במשרד הסעד כמפקח המחוז הצפוני על מוסדות נערים קשיי חינוך (מיפת"נים), ובמקביל עבד בשעות הערב בניהול בית ספר תיכון ערב "גבע". כמו כן תרם מזמנו וממרצו להנהגת תנועת הנוער הדתי העובד והלומד.

סיפור אותנטי זכיתי לשמוע מפיו של מר יהודה שוהם, אחד מהפליטים שהגיעו מהונגריה לרומניה. הוא זוכר כיצד קהת קיבל אותו בהגיעו לבוקרשט, ארגן לו מקום מסתור, לינה ואוכל, וטיפל בו עד עלייתו ארצה. רעייתו של קהת, פנינה, נתנה לו מדי חודש את הקצבה שנדרשה למחייתו.

קהת פליק נפטר בדמי ימיו בכ"ח באלול תשל"ח (1978) והוא בן 59, הותיר אחריו במותו את רעייתו פנינה, בנו שמואל ובתו ציפורה.