אלה שהיו עמנו ואינם עוד
מרדכי הרלינג ז"ל
על משה מרדכי הרלינג ז"ל (כתבה בתו יהודית הופמן)
נולד
בה' מרחשוון תרס"ב (נובמבר 1921) בשוץ לאביו, יהושע הרלינג ואמו, רחל לאה
(לבית ולצר). היתה לו אחות, בלהה (1920) ואח, שמואל בנימין (1936).
משה
עלה לארץ ישראל באוניית מעפילים ב 1939, נתפס ונכלא על ידי הבריטים בחוף
אשקלון ואחר כך שוחרר לבית בת דודו מרים (למשפחת ולצר). הוא הצטרף לראשוני
קיבוץ טירת צבי ואחר כך לגרעין עלומים של קיבוץ סעד. התגייס לצבא הבריטי
בעת מלחמת העולם השנייה והשתתף בפלי"ם של הפלמ"ח. אחרי המלחמה קיבל
סרטיפיקטים עבור הוריו ואחיו הקטן בנימין ששרדו את נוראות המלחמה
בטרנסניסטריה.
משה עבד למחייתו ולפרנסת המשפחה בליטוש יהלומים בתל
אביב, שם הכיר את אשתו, שרה. באותה עת הצטרף ל"הגנה" - התאמן ועבר קורסים
לפיקוד בבן שמן ובג'וערה.
בעת מלחמת השחרור כבר היה מפקד מחלקה של חי"ש
תל אביב. המחלקה בפיקודו עלתה לירושלים בעת המצור והגנה על שכונת "מקור
חיים". אחר כך נקראה להחליף את חיילי חטיבת הראל בשער הגיא. שם נלחמו
בגבורה רבה על משלט 7 (היום ליד נווה אילן - מעל למשאבות של שער הגיא)
ואיבדו בקרב חמישה מחבריהם לנשק.
לאחר מלחמת השחרור התחתנו משה ושרה
ונולדו שני ילדים - יהודית (1950) וגדי (1952). משה המשיך לשרת בצה"ל
כסמג"ד בגבעתי ואחר כך בעיתון "מערכות".
בהמשך פנה לעסק פרטי אך התנדב
לשרת במילואים שנים רבות בהן היה קצין פינוי נפגעים של תל אביב (במלחמת
ששת הימים ובמלחמת יום כיפור). הוא השתחרר מהג"א בדרגת סגן אלוף. גר רוב
ימיו בתל אביב, ובסוף ימיו בירושלים.
אחיו הצעיר בנימין נהרג בקרב על
הר עיבל ב 2000. משה נפטר ונקבר בירושלים בתשס"ה 2005. במותו הותיר אחריו
בן, בת, אישה, אחות, 10 נכדים ו 9 נינים.
|
